״רק שלא יגעו לי במתוק״
״אני חייבת את המתוק שלי אחרי האוכל״
״אני מכורה לשוקולד״
מכירות את המשפטים האלה?
אנחנו שומעות אותם על בסיס יומיומי בקליניקה ובאמת מבינות את התחושות האלה.
מסוג המשפטים שאנחנו לומדות להגיד לעצמנו עם סימן קריאה ❗️ מוחלט בסוף. כאילו שמדובר בעובדה מוגמרת שלא ניתן לשנותה.
מה אם תנסי להחליף את ה‼️ ב-❓
האם אני באמת ״מכורה״? האם אני באמת ״חייבת״ את המתוק? תמיד?
כשאנחנו שמות אחרי המשפט סימן שאלה, זה משאיר לנו מרחב לתהייה, למחשבה.
ואז – אולי אבין שכן בא לי משהו מתוק ואולי אבין שזה כרגע ממש לא חובה עבורי.
זה משאיר לי את יכולת הבחירה❗️
ובימים שבחרתי ללכת על משהו מתוק, אז שתהיה לי אופציית בחירה איכותית שאוכל לבחור גם בה לצד האלטרנטיבות האחרות שהקיימות.
מצרכים:
שוקולד מריר (אני השתמשתי ב85%) מומס
חמאת בוטנים טבעית (100% בוטנים)
עיגולי בננה
שברי בוטנים לקישוט מעל
אופן הכנה:
בתוך תבנית ריבועים מסילקון (כזו של קרח) מסדרים בשכבות:
חצי כפית שוקולד מריר מומס
לנער מעט את התבנית לכיסוי מלא של התחתית בכל השקעים
מניחים עיגול בננה מעל שכבת השוקולד בתוך כל שקע
מוסיפים מעל הבננה חצי כפית חמאת בוטנים טבעית וחצי כפית שוקולד מריר מומס
מנערים קלות להשטחה ומכניסים למקפיא לשעה לפחות.
לבסוף, מחלצים את קוביות השוקולד ושומרים בקופסה במקרר או במקפיא.
